Ktouboth
Daf 64a
משנה: הַיְּתוֹמָה וְהַשְּׁנִייָה וְהָאַייְלוֹנִית אֵין לָהֶן כְּתוּבָּה וְלֹא 64a פֵירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת. וְאִם מִתְּחִילָּה נְשָׂאָהּ לְשֵׁם אַייְלוֹנִית יֵשׁ לָהּ כְתוּבָּה. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה.
Traduction
L’orpheline qui refuse, une fois majeure, de rester avec le mari à qui elle a été fiancée en sa minorité, ou celle qui se trouve être à un 2e degré de relation illicite comme parente, ou celle qui est d’une stérilité évidente (529)Cf, traité (Yebamot 2, 4), n’a pas droit (en se séparant) à une restitution de douaire, ni aux revenus, ni à l’entretien, ni à un dédommagement des maris pour usure des biens personnels de cette femme. Mais si, dès l’instant du mariage, le mari savait qu’elle est stérile, elle a droit à la restitution du douaire. De même, une veuve épousée par un grand-prêtre, ou une femme répudiée ou ayant déchaussé, épouse d’un simple prêtre, une bâtarde ou une descendante de la tribu vouée au culte, mariée à un simple israélite, ou une fille d’israélite mariée à un tel descendant ou à un bâtard, ont toutes droit à leur douaire.
Pnei Moshe non traduit
הלכה היתומה. שמיאנה כדמפרש בגמרא ולהכי קרי לה יתומה דסתם ממאנת יתומה היא ובנוסחת הבבלי הממאנת:
מתני' והשניה. שניה לעריות שהן מדברי סופרים:
אין להן כתובה. מנה ומאתים ממאנת משום דמעצמה יוצאה שניה קנסוה רבנן מפני שהיא מרגילתו לנשאה שאינה נפסדת כלום בנשואין שהרי אינה נפסלת בהן וולדה כשר איילונית משום דמקח טעות הוא:
ולא פירות. הפירות שאכל הבעל אין מוציאין ממנו:
ולא מזונות. כגון אם לותה ואכלה בעודה תחתיו ואח''כ מיאנה אין הבעל חייב לשלם אבל חייב במזונותיה בעודה תחתיו והשניה והאיילונית אין להן מזונות אפילו בעודן תחתיו וכל שכן אם לוו ואכלו שאין הבעל חייב לשלם:
ולא בלאות וכו'. מפורש בפרק ט' דיבמות:
הלכה: הַיְּתוֹמָה וְהַשְּׁנִייָה וְהָאַייְלוֹנִית כול'. נִיחָא שְׁנִייָה אַייְלוֹנִית. יְתוֹמָה. וִיתוֹמָה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר בִּיתוֹמָה שֶׁמֵּיאֵינָה. רִבִּי אַייבוֹ בַּר נַגָּרִי רִבִּי אִימִי. כְּשֵׁם שֶׁקָּֽנְסוּ בָהּ כָּךְ קָֽנְסוּ בוֹ. לֵיי דֶה מִילָּה. שֶׁאִם קִידְּשָׁהּ בְּלִיטְרָא שֶׁלְּזָהָב שֶׁהוּא מְאַבֵּד אֶת הַכֹּל.
Traduction
On comprend que la femme au 2e degré de relation illicite, ou celle d’une stérilité évidente, n’ait pas droit au douaire; mais pourquoi est-ce de même pour l’orpheline fiancée en sa minorité? N’a-t-elle pas un douaire? R. Hiskia ou R. Abahou répond, au nom de R. Yohanan, qu’il s’agit de punir de cette façon l’orpheline mariée en sa minorité, laquelle refuse de rester mariée avec celui qui lui a été donné. R. Aïbo b. Nagri ou R. Imi dit: comme la femme est mise à l’amende en ce cas, l’homme le sera aussi. De quelle façon le sera-t-il? S’il l’a consacrée pour femme en lui donnant un instrument (litra) d’or, cet objet sera entièrement perdu pour lui, lors de leur séparation – (530)Toute la suite jusqu'à la fin du chap est traduite en (Yebamot 9, 4).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ניחא שניה איילונית. שאין להן כתובה:
יתומה ויתומה אין לה כתובה. בתמיה:
כך קנסו בו. כדמפרש ליידא מילה לאיזה דבר קנסו אותו שאם קידשה בליטרא של זהב מאבד הוא את הכל כשיוצאה ממנו משום קנס ובממאנת טעמא מפני שרצה לאבד את מעותיו לקדש הקטנה שתוכל למאן בו:
וְלֹא פֵירוֹת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. שֶׁאֵין לֹו עָלֶיהָ אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת בִּלְבַד. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי צַייְדָנִייָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וּפַלִּיג עַל רִבִּי יִרְמְיָה. וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. מַהוּ לֹא פֵירוֹת. שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֲכִילַת פֵּירוֹת שֶׁאָכַל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ולא פירות וכו'. כל הסוגיא עד סוף הפרק גרסינן לה ביבמות פ''ט הלכה ד' ושם מפורש היטב וע''ש:
סליק פירקא בס''ד
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכָל שָׁעָה הַוָה רִבִּי הִילָא רִבִּי אָמַר לִי. תְּנִי מַתְנִיתָךְ. יוֹרְשָׁהּ וּמִיטַמֵּא לָהּ. וְתַנִּי רִבִּי חִייָא כֵן. מְטַמֵּא הוּא אָדָם לְאִשְׁתּוֹ כְשֵׁירָה. וְאִינוֹ מִיטַמֵּא לְאִשְׁתּוֹ פְסוּלָה.
Traduction
רִבִּי רְאוּבֶן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. עַבְדֵי שְׁנִייוֹת מַהוּ שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. אָמַר לֵיהּ. שְׁתוֹק וְיָפֶה לָךְ. הִיא אוֹכֶלֶת וַעֲבָדֶיהָ אֵינָן אוֹכְלִין.
Traduction
תַּמָּן תַּנִּינָן. גֵּט הַמְעוּשֶּׂה בְיִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר וּבַגּוֹיִם פָּסוּל. שְׁמוּאֵל אָמַר. פָּסוּל וּפוֹסֵל בִּכְהוּנָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְעַשִּׂין אֶלָּא כְגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. וְהָא תַנִּינָן. שְׁנִיּוֹת. לָא בְגִין דָּא אָמַר שְׁמוּאֵל. וְהָא תַנִּינָן. הַמַדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהֲנוֹת לוֹ. עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם יַעֲמִיד פַּרְנָס. יוֹתֵר מִכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא מוֹצִיא. שָׁמַעְנוּ שֶׁכּוֹפִין.
Traduction
מַה בֵין אֵילּוּ לָאֵילּוּ. אֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תוֹרָה דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין חִיזּוּק. לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. וְאֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי סוֹפְרִין וְדִבְרֵי סוֹפְרִין צְרִיכִין חִיזּוּק. לְפִיכָךְ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁקְּנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַוְולָד וְלֹא קָֽנְסוּ בָהֶן דָּבָר אַחֵר. לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. וְאֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁאֵין קְנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַוְולָד וְקָֽנְסוּ בָהֶן דָּבָר אַחֵר. לְפִיכָךְ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן. הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵית. מָאן דָּמַר. אֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תוֹרָה. וְזוֹ הוֹאִיל וְהוּא דְבַר תּוֹרָה לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. וּמָאן דָּמַר. אֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁקְּנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַוְולָד. וְזוֹ הוֹאִיל וְאֵין קְנָסָהּ בְּיָדוֹ וּבְיַד הַוְולָד לְפִיכָךְ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה.
Traduction
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בִּמְזוֹנוֹת פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אוֹמְרִים לוֹ. הוֹצִיא. וְאַתְּ אָמַר אָכֵין. הוּא בָּעֵי מֵימַר. מָן דָּמַר. בִּתְנַאי כְּתוּבָּה פְלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יֵשׁ לָהּ תְּנַאי כְתוּבָּה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת. בְּיוֹרְשֶׁיהָ קָֽנְסוּ. כָּל שֶׁכֵּן בָּהּ. מָאן דָּמַר. פְּלִיגִין. בִּמְזוֹנוֹת. הָא בִּתְנַאי כְתוּבָּה לא. בָּהּ קָֽנְסוּ. לֹא קָֽנְסוּ בְיוֹרְשֶׁיהָ.
Traduction
Ktouboth
Daf 64b
משנה: 64b הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וּפָֽסְקָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּזוּן אֶת בִּתָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים חַייָב לְזוּנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים. נִישֵּׂאת לְאַחֵר וּפָֽסְקָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּזוּן אֶת בִּתָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים חַייָב לְזוּנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים. לֹא יֹאמַר הָרִאשׁוֹן לִכְשֶׁתָּבֹא אֶצְלִי אֲזוּנָהּ אֶלָּא מוֹלִיךְ לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ לִמְקוֹם שֶׁהִיא. וְכֵן לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶן הֲרֵי אָנוּ זָנִין אוֹתָהּ כְּאֶחָד אֶלָּא אֶחָד זָנָהּ וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת.
Traduction
Si un individu a épousé une femme, et il s’est engagé à nourrir pendant 5 ans sa fille (d’un 1er lit), il est tenu de remplir son engagement de 5 ans; si cet homme la répudie et qu’elle se marie à un autre qui s’engage aussi à nourrir la même fille 5 ans, le 2e mari aussi doit la nourrir 5 ans, et le 1er n’est pas admis à arguer qu’il la nourrira près de lui; il doit donner à la fille la valeur de sa nourriture (531)Littéralement: les 2 ne pourront pas non plus arguer qu'ils la nourrissent tous 2 à la fois Aussi, l'un la nourrira, et l'autre lui versera le montant (chez sa mère).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנושא את האש' ופסקה עמו שיזון את בתה. שהיתה לה מאיש אחר:
נישאת. האם לאחר שגירשה הראשון:
לכשתבוא אצלי. כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה:
אלא מוליך מזונותיה למקום שהיא. אמה דקי''ל בת אצל אמה בין גדולה בין קטנה כל זמן שהאם רוצה והבן עד שש שנים אצל אמו וחייב האב לפרנסו והוא אצל אמו אם האם רוצה:
משנה: נִיסֵּית הַבַּת הַבַּעַל חַייָב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְ[הֵן] נוֹתְנִין לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. מֵתוּ בְּנוֹתֵיהֶן נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין וְהִיא נִזּוֹנֶת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְבַעֲלַת חוֹב. הַפִּיקְחִים הָיוּ כוֹתְבִין עַל מְנָת שֶׁאָזוּן אֶת בִּתֵּךְ חָמֵשׁ שָׁנִים כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ עִמִּי.
Traduction
Si la fille se marie, son époux lui donnera la nourriture, et les 2 maris de la mère lui donneront chacun la valeur de la nourriture. Si les 2 maris de la mère sont morts, leurs propres filles ne pourront réclamer leur nourriture que sur les biens restés libres (532)Non sur les biens vendus, car elles ne sont qu'héritières, non créancières tandis que la fille en question est considérée comme créancière, et elle peut prendre même des biens vendus après cet engagement. Les hommes prévoyants écrivent dans l’engagement: ''Je m’engage à nourrir ta fille pendant 5 ans aussi longtemps que tu sera avec moi (533)Cette clause affranchit le mari de toute obligation envers une fille étrangère, aussitôt qu'il répudie sa femme, ou qu'il meurt''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין. ולא ממשועבדין כדתנן בפרק ה' דגיטין אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדין:
והיא ניזונת. אותה הבת:
שהיא כבעלת חוב. שיש לה עליהן שטר מזונות:
כל זמן שאת עמי. ולא אם אמות או תמותי או אגרשך:
הלכה: הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וּפָֽסְקָה עִמּוֹ כול'. בְּמָה הוּא מִתְחַייֵב לָהּ. לֹא כֵן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הַכּוֹתֵב שְׁטָר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא חַייָב לוֹ וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ חַייָב לוֹ אֵינוֹ חַייָב לִיתֵּן לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּתוֹסֶפֶת כְּתוּבָּה. וְיִתֵּן בְּסוֹף. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. וְיִתֵּן מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת לִיתֵּן לָהּ י̇ב̇ דֵּינָר זָהָב בַּשָּׁנָה לִהְיוֹת מַעֲלֶה לָהּ מִדֵּינָר זָהָב לַחוֹדֶשׁ.
Traduction
Comment le mari peut-il être engagé à nourrir cette fille? R. Yohanan et R. Simon b. Lakish n’ont-ils pas dit tous deux (534)Ci-dessus, (5, 1): Si quelqu’un écrit en faveur de son prochain un contrat de dette dans la présomption d’être son débiteur, et il se trouve qu’il ne l’est pas, il ne devra rien malgré la présence du contrat? (N’en est-il pas de même ici pour la nourriture de la belle-fille, non due)? Il est possible, dit R. Simon b. Lakish, de considérer cette obligation à l’instar d’un supplément au douaire (auquel le mari se serait engagé). Mais alors ce n’est dû qu’à la fin (après le décès du mari, ou lors de la répudiation)? On a considéré cet engagement à l’égal de l’argent de consécration d’une femme (payable en se mariant). Mais alors le mari devrait remettre le montant dès l’instant du mariage? On a considéré ce mari à l’égal de celui qui se consacre une femme, à condition de lui donner 12 dinars d’or par an, de façon à lui remettre un tel dinar par mois (535)De même ici, l'engagement de nourrir la fille n'implique pas le devoir de la remise immédiate du montant des 5 ans.
Pnei Moshe non traduit
גמ' במה הוא מתחייב לה. לזון את בתה לא כן כו' וכה''ג פריך לעיל ריש פ' אע''פ:
עשו אותה כתוספת כתובה. דאמרי' בפ' אע''פ דמתחייב משום דרוצה הוא ליתן כמה כדי שלא תחזור בה וה''נ מש''ה מתחייב הוא עצמו לזון את בתה:
ויתן בסוף. אם לתוספת כתובה מדמית לה יתן בסוף כשיגרשנה או לאחר מותו תהא ניזונית מנכסיו כתוספת כתובה:
כקידושי אשה. שהוא נותן לה מיד:
ויתן משעה ראשונה. כשכנס' יתן לה דמי מזונות כל חמש שנים כמו קידושי אשה שהוא נותן לה הכל ביחד בשעת הקידושין:
ומשני עשו אותה כמקדש את האשה על מנת כו'. שהוא נותן לה דינר בכל חדש כפי שהתנ' עמה וה''נ כיון שהתנאי היה לזון אותה משך חמש שנים לא היה דעתו שיתן לה דמי מזונות מכל החמש שנים מיד:
תַּנֵּי. זָנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנִים בֵּין בְּיוֹקֶר בֵּין בְּזוֹל. הָיוּ בְיוֹקֶר וְהֵזִילוּ. אִם הוּא גְרִים נוֹתֵן בְּיוֹקֶר. וְאִם הִיא גָֽרְמָה נוֹתֵן בְּזוֹל. הָיוּ בְזוֹל וְהוֹקִירוּ. בֵּין שֶׁהוּא גָרַם בֵּין שֶׁהִיא גָֽרְמָה נוֹתֵן בְּזוֹל. הָדָא הִיא. הַבַּת לֹא עוֹלָה וְלֹא יוֹרֶדֶת.
Traduction
On a enseigné: le mari nourrira cette fille les 5 premières années du mariage, sans distinction entre la cherté ou le bon marché des vivres. Si pendant ces 5 années les vivres n’ont pas été remis, et que leur valeur, d’abord fort élevée, a baissé, lorsque le mari est la cause de l’ajournement, il devra payer les annuités sur le taux des produits chers; lorsque la fille est cause de l’ajournement, elle sera payée sur le taux des vivres à bas prix. Au cas inverse, lorsqu’après avoir été à bas prix les vivres ont enchéri, le mari n’a qu’à payer en tous cas le bas prix, soit qu’il ait provoqué l’ajournement, soit que la fille l’ait demandé. C’est ainsi qu’il a été dit (536)Ci-dessus, (5, 6): la fille n’aura ni profit ni perte dans l’attribution de nourriture (pour elle, on se règle d’après les prix en vigueur).
Pnei Moshe non traduit
הראשונים. אחר שנשאה דחזקה דעתו על הראשונים בין שהן ביוקר בין שהן בזול:
היו ביוקר. חמש שנים הראשונים ולא נתן לה מזונות ואח''כ הוזלו:
אם הוא גרים. שהוא עיכב מליתן לה נותן לה עכשיו כשעת היוקר:
ואם היא גרמה נותן בזול. כשער של עכשיו:
היו בזול. חמש שנים הראשונים בין כך ובין כך אינו משלם אלא כשעת הזול דלא יהא אלא גזלן ואין משלם אלא כעין שגזל:
הדא היא. שאמרו לעיל פ''ד הבת לא עולה ולא יורדת במזונות וה''נ אין אומרים בה ידה על העליונ' אם הוקירו ולא שתפסיד אם היו הראשונים ביוקר אלא הכל כפי מה שהיו:
תַּמָּן תַּנִּינָן. בְּנָן נוּקְבָּן דְּיִהַוְיָן לֵיכִי מִינַאי אִינּוּן תְּהוֹן יָֽתְבָן בְּבֵיתִי וּמִתְזְנָן מִנִּכְסַיי. וְתַנֵּי עֲלָהּ. וּמִתְכַּסְייָן בִּכְסוּתִי. מַעֲשֵׂה יְדֵי הַבַּת שֶׁל מִי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נִישֵּׂאת. הַבַּעַל חַייָב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וְהֵן נוֹתְנִין לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. זָנָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלְּבַעֲלָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָֽמְרָה. פָּסַק לָזוּן כַּלָּתוֹ זָנָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלִּבְנוֹ. הוּא רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא אֶצְלוֹ וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה. הַדִין עִמָּהּ. דְּתַנִּינָן. וְהֵן נוֹתְנִין לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת. חָלַת כְּמִי שֶׁנִּישֵּׂאת. מֵתָה כְמִי שֶׁנִּשֵּׂאת. מֵתָה כְּבָר מֵתָה.
Traduction
On a enseigné plus haut (4, 12): ''Le contrat peut contenir l’engagement du mari que les filles qu’il aura de sa femme restent dans sa maison après son décès et soient nourries de ses biens jusqu’à leur mariage''; à quoi il a été ajouté qu’elles devront aussi être habillées à ses frais (537)Même obligation incombe à celui qui s'est engagé de nourrir sa belle-fille. A qui revient le gain du travail manuel d’une belle-fille, nourrie par le mari? On peut résoudre ce point à l’aide de ce qu’il est dit ici: ''Une fois la fille mariée, son époux la nourrira, et les deux maris de sa mère lui donneront chacun le montant des frais de nourriture''. Ceci prouve que le mari qui la nourrit touchera aussi le produit de son travail manuel. Il en résulte aussi, dit R. Yossé, que celui qui s’est engagé à nourrir sa bru y est contraint, et le produit du travail de celle-ci revient au fils. Si pour la nourrir il prétend exiger qu’elle vienne chez lui, elle n’y est pas tenue en droit, comme il est dit ici: ''et les deux maris lui donneront chacun le montant des frais de nourriture''; bien que le mari y pourvoie, les promesses antérieures suivent leur cours d’exécution. Si elle est malade, le mari de sa mère lui doit autant de frais de nourriture que si elle est bien portante. -Si elle meurt, la considère-t-on comme mariée (avec obligation de verser le montant des frais en question aux héritiers)? -Non, une fois la femme morte, l’obligation cesse pour ce mari.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. פ' נערה:
ותני עלה. בברייתא ומתכסיין בכסותי שהכסות נמי בכלל מזונות:
מעשה ידי הבת של מי. על בת הניזונת מן האחין בעי מעשה ידיה של מי של האחין שהן נותנין לה מזונות או שלה:
הדא אמרה זנה ומעשה ידיה של בעלה. שהרי כשהבעל נותן לה מזונות מעשה ידיה שלו ואפ''ה הן נותנין לה דמי מזונות וה''נ אע''פ שהיא ניזונת מן האחין מעשה ידיה שלה:
זנה ומעשה ידיה של בנו. דהויא נמי כמתחייב לזון בת אשתו:
הוא רוצה שתבא אצלו. לזונה:
הדין עמה. דתנינן לקמן אם ניסת הבעל נותן לה מזונות והן נותנין לה דמי מזונות ומשלם לה הכל ולא לפי ברכ' הבית:
חלת כמי שנישאת. ונותן לה דמי מזונות א''נ שנותן לה מזונות כמו שהיתה בריאה:
מתה כמי שנישאת. לשון שאלה הוא מתה אם הוי כמי שנישאת וצריך לשלם ליורשי' וקאמר הש''ס מתה כבר מתה ופטור הוא דודאי לא התחייב עצמו אלא בחייה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source